מתוך ספר שם הגדולים של רבינו החיד"א
מהר"ר חיים ויטאל. בישראל גדול שמו זצ"ל. והיה תלמיד בפשט מהרב מהר"ם אלשיך. ומרן מהר"י קארו והיה מזהירו בקטנותו של מהרח"ו משם המלאך הדובר בו על התורה ועל העבודה. והוא היה בן מהר"ר יוסף ויטאל קאלאבריס סופר התפילין. ונשמתו היתה גדולה מאד ונקיה יותר מכל בני דורו. והיה גלגול הרב המגיד. ומלבד הכתוב בשער הגלגולים זכיתי וראיתי ספר מכתיבת יד מהרח"ו ממש מכל מה שאירע לו מקודם יצירתו עד סוף ימיו ורבו ענינו ונוראותיו. והוא קיבל מרבינו האר"י זצ"ל חכמת האמת וכתב אשר שמע מרבו בספר עץ החיים כ"י כמפורסם.
ויען אבדורי אבדור כתבי הקודש על ארבע כנפות הארץ בכמה מיני סדרים ונסחאות, אמרתי אעלה בקשר אמיץ להודיע לבני אדם. הנה רבינו האר"י צוה ששום אחד מתלמידיו לא יכתוב זולת מהרח"ו. אך הם לחשקם בתעלומות חכמה היו כותבים, ומאלו הקונטרסים משאר תלמידים נתהוו טעיות ונוסחאות. ועוד כי מהרח"ו לא נתן רשות להעתיק מכתביו לשום אחד וחלה חולי גדול וכבד, וע"י ממון לקחו מבני ביתו ת"ר ניירים ונתנום למאה סופרים והעתיקום במהירות בעוד שלשת ימים. וזו סבה שנית לטעויות ושנוים. וזה שלשים שנה ויותר שיצאו לאור שמונה שערים מסודרים מבן מהרח"ו מ' שמואל ועליהם יש לסמוך, אך אין בשערים הנז' מהדורא בתרא כי מהרח"ו צוה לגנזה בקברו, ורבנן קדישי אשר בדור ע"י שאלת חלום ובא ליד מה' יעקב צמח ומה' מאיר פאפירש כ"ץ. ולכן תמצא בספר דרך עץ החיים שסידר מהר"ם הנזכר מהקדמות וזה הספר קורין אותו הכל עץ החיים. חידושים רבים ועמוקים אשר אינם בשער ההקדמות אשר סידר מהר"ש ויטאל הנז' כי לא הי' ביד מהר"ש המהדורא בתרא. ולכן הרוצה ללמוד בספרים היותר מדויקים ילמוד שמונה שערים שסידר מהר"ש ודרך עץ החיים שסידר מהר"ם פאפריש הנקרא ע"ח שהוא המהדורא בתרא.
אך לענין המהדורא קמא לשון שער הקדמות הוא יותר מיופה ומסודר ונראה שלשון שער ההקדמות הוא מהדורא אחרת מציעתא. גם ספר מבוא שערים היה עם מה"ב כי לא היה ביד מהר"ש הנזכר. וספר אוצרות חיים הוא סידור מהר"י צמח והוא מובלע הלשון ממש בתוך ספר דרך עץ החיים להרמ"פ הנזכר. ואני הצעיר ראיתי בארץ מצרים הח' שערים מכ"י מהרח"ו עצמו רק דמהרח"ו סידר שער הפסוקים ומצות שער אחד ושער אחד אשר נמצא מטהרת יד הקדש האר"י זצ"ל עצמו. גם בסוף כל שער יש קונטרס מאשר שמע מהרח"ו משאר החברים ששמעו מהרב, וזה עשאו קונטרס מיוחד בסוף כל שער, ובנו מהר"ש לקח השער אשר נמצא מכ"י האר"י וגם הקונטרס שבסוף כל שער הנזכר וסידר ועירב הכל באחד והלך בסדר הרב אביו, רק שחילק שער הפסוקים ושער המצות לשנים והיו ח' שערים. גם ראיתי מכ"י מהרח"ו כמה חבורים בכל חכמה. וספר עץ הדעת טוב דרשות על כל התורה ממנו ע"ד פרד"ס. גם חידושים על הש"ס והתוספות מכתב ידו.
וספר חזיונות הנזכר כתב שנולד מהרח"ו שנת הש"ג ודמשק מנוחתו שנת הש"פ. גם ראיתי פתקא מכתב יד מהר"ם אלשיך עצמו וכתוב בה שבכח אשר נסמך ממרן מהר"י קארו הוא סומך את מהרח"ו יורה יורה ידין ידין ככל דיין מוסמך והזמן כ' אלול שנת הש"ן. ומהרח"ו דר קצת זמן בעה"ק ירושלים וע"י מעשה הלך לדמשק. ואני ראיתי שטר הנכתב בעה"ק ירושלים בשנת השמ"ד ומזכיר בו למהרח"ו. ובנו מה' שמואל היה מרבני דמשק והיה חתנו של מהר"י פינטו בזקנותו, ואח"כ הלך למצרים והיתה מנוחתו שם. והוא חיבר חמשה קובצים דרשותיו ודרשות למשמרת החדש וספר שו"ת וספר חכמת נשים בסדרי גיטין וחליצות וספר חמדת ישראל וכמה ספרים בחכמות. ובנו מה' משה ויטאל היה מרבני מצרים ושקיל וטרי עם הרב גנת ורדים בריש א"ח.
ומהר"ר יוסף אבי מהרח"ו היה ניצוץ עזרא הסופר, ובמקום אחר מצאתי כתוב שרש ר' מאיר ונפש ר' ישבב הסופר.
ויען כתבתי לעיל דע"י מעשה הלך לדמשק רבים שאלו לי והיתה הפציר"ה אכתוב על ספר מעשה זה, אף שאין רצוני לכתוב מעשיות מ"מ להפצרתם אמרתי אגלה מה שקבלתי מרבני זקני עה"ק ירושלים ת"ו. ידוע דחזקיה המלך ע"ה מפני סנחריב סתם את מי גיחון, ועד היום יום הששי בחצות שנסגרים פתחי שערי ירושלים כי כל הישמעאלים הולכים בעוה"ר לבית המקדש נשארה העיר כמעט ריקנית וע"כ סוגרים השערים, וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ. ובזמן שהרב מהרח"ו היה בעה"ק ירושלים בא שר אחד תקיף הנקרא אבו סיפי"ן וידע שמלך ישראל סתם מי גיחון ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו וא"ל, הגוים יש חכם שהוא אלהי ושמו ר' חיים ויטאל ודאי שהוא יכול לפתחו. ושלח אחריו יום הששי וא"ל גוזרני עליך שבעוד שהולך הוא לבית המקדש פתוח תפתח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו ואם אין דמך בראשך. ומהרח"ו עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק ובא אליו רבינו האר"י זצ"ל ובחלום ידבר בו הסכלת עשו כי זה השר היה גלגול סנחריב, וכן נקרא אבו סיפי"ן שבערבי פירושו אבי התרבות ואתה יש בך ניצוץ חזקיה המלך והיתה שעת הכושר לתקן ופתוח מי גיחון, כי שלא ברצון חכמים עשה חזקיה המלך ע"ה שהוא מהדברים שלא הודו, ובזה היתה אתחלתא דגאולה. והשיבו מהרח"ו לא רציתי להשתמש בשמות הקדש, וא"ל האר"י אלו לפא נשתמשת לבא לדמשק החרשתי, אבל מאחר שנשתמשת לזה היית יכול להשתמש לפתחו והיה קדוש השם ותקון גדול, א"ל מהרח"ו א"כ אחזור לירושלים לפתחו, א"ל חליף שעתא ולאו זימניה הוא, ע"כ שמעתי.
